תם האח הגדול

זהו. נג-מר. חבל. או שלא.

היה די מעניין סך הכל. התוכנית האחרונה. כל התוכניות.

ועכשיו נחזור לשממון הטלוויזיוני הרגיל. כבר הרבה זמן שאין להם מה להראות ועם תום האח הגדול גם זה לא יהיה.

100 ימים הייתי מחוברת לערוץ 26. לפעמים הסתכלתי לפעמים לא, לפעמים היה משעמם לפעמים לא. ועכשיו יהיה הערוץ סיים את שידוריו. לתמיד. כל פעם שזה קרה התחרפנתי. גם הפעם. רק שהפעם זה לתמיד.

אני התחברתי הפעם עם שני.

מההתחלה עניינה אותי הדמות שאין לה חברים ואף אחד לא אוהב. נראה אם גם פה זה יהיה. זה היה בגדול. איך דמות מסוימת גורמת לכך שאף אחד לא יאהב אותה ומה היא סוחבת מהבית. האמת לא יודעת. רק בטוח שהרבה אהבה לא היתה לה בבית. גם אני אין לי חברים ואף אחד לא אוהב אותי. נסיתי איכשהו לפענח את הקוד. זה מסובך.

ולמרות הכל באהבת הקהל היא כן זכתה. היא כמעט זכתה. אבל רק כמעט. האמת היא היתה הרבה יותר מעניינת מאביחי. היא עשתה את העונה. אולי רק בגלל שהיא אשכנזיה ולא סובלת משום מצוקה כלכלית העדיפו לתת את הדירה לאביחי. לא בטוח. מכל מקום זאת היתה העונה שלה. הרומן עם דן הריב עם אורנה התהפכות כל הבית נגדה ולבסוף שרון גל. נו, אפשר לריב עם כל הבית ולהיות המודחת האחרונה. מצד שני לא נוטרת טינה. אם היא היתה יכולה להשלים עם כל הבית היא היתה עושה את זה. זה כלכך מוכר לי. בסוף בא עומר והרגיע קצת את הרוחות. בכלל.

אז זהו. זה נגמר ולא יהיה יותר. אולי בעצם כן. זה רק עובר לרשת. באופן כללי באמת הייתי מעדיפה שיהיה תכנים אחרים בטלוויזיה. חוץ מריאליטי אין כלום ותוכניות חוזרות על עצמן שוב ושוב ושוב. מאסטר שף 25 כוכב נולד הכוכב הבא הכוכב שהיה הכוכב שיהיה אקס פקטור xxx באמת שזה יצא כבר מכל החורים. פשוט אין משהו אחר 

Good news

טוב, בינתיים הייתי אצל רופא עיניים. הכל בסדר. לא צריך ניתוח לא צריך להחליף משקפיים הכל טוב

בלגן פסח 2

בגדול אנחנו רוצים לנסוע לאיזה מקום. אני רוצה. ככה זה כשאין משפחה.

אני לא יודעת אם לשמח או לבכות על זה שאין משפחה. מצד אחד כשהיתה לי הם נורא הציקו לי. שנים שלא היה לי ליל סדר תקין. תמיד נכנסתי לויברציות. עכשיו הם אינם אז למה אני שוב נכנסת לויברציות? אי אפשר להעביר את הפסח בשקט? טוב נסיעה אף פעם לא עוברת בשקט. דרוש הרבה תכנון כדי שזה יצא אל הפועל. לבחור את היעד לראות איך הטיסות, למשל המקום שאליו אני רוצה לנסע מחיר הטיסה מאוד יקר בלי פרופורציה…

בינתיים קורים דברים רגילים רק ההתייחסות אליהם לא רגילה. מתוחה. כל דבר מותח. והכל ביחד הופך את התקופה הזאת למתוחה במיוחד. זה בסדר עוד מעט זה יעבור. אצל כולם זה בטח ככה. כל אחד מתכנן משהו. אחד ארוחה גדולה שני להתארח שלישי טיול…

כן, נעבור אותה. זה הכי חשוב

בלגאן פסח

פסח פסח פסח בלגאן בראש.

צריך לעשות סדר בבלגאן הזה.

אולי בגלל זה עושים סדר פסח.

טוב, נתחיל?

אני קודם כל צריכה לקנות תרופה אחת ועוד משהו בבית מרקחת. זה בדחיפות עליונה. קדימה

אוף הבית מרקחת סגור. ספירת מלאי. ככה הולך לי. אז אחפש את המירשם או אחכה למחר? אחפש את המירשם. shit. זה דחוף לי מידי. בדרך הביתה משאית מטורללת חוסמת לי את החניה. למה ככה. עד שאני לא לוקחת לו את המספר ומתחילה לחייג למשטרה הוא לא זז. ככה עומד לו באמצע הכביש. shit. הנהג בפנים כמובן

בערימה אחת זה איננו

בערימה שניה…

ערימות הניירות שלי זה אסון. ויתרתי. אלך מחר

אז מה עכשיו?

טוב, אסדר את הבית. אתמול הייתי בטיול מטעם נאמן. התלבשתי הכי לא נכון שאפשר וזה עייף אותי. סוסון קצת סידר במקומי. יאללה נסדר. אולי יצוצו עוד דברים. הם ישנם הדברים האלה. ישנם בהמוניהם. אני לא יודעת ממה להתחיל אפילו. יאללה. נסדר את הבית. צריכות לבוא אלי סטודנטיות מנאמן. זה סתם. במקום שהן יעזרו לי אני עוזרת להן. לכולם אני עוזרת. אף אחד לא עוזר לי. יאללה נסדר.

כן. צריך לתקן את הצנרת. זרם המים החמים ירד לאפס. כבר דברתי עם אינסטלטור. זה יעלה 13000 ₪. אני רק חושבת על הבלגאן שזה יעשה בבית ואני מקבלת פריחה. גם את המזגן צריך לתקן. הוא מאבד גז. גם המחשבה על זה מדירה שינה מעיני. עם הצנרת אחכה אחרי פסח. עם המזגן לא יודעת. להתעסק עם תנורים זה לא עסק. טוב אזמין את איש המזגנים שלי . אין ברירה. שלחתי לו בווטסאפ הודעה. יבוא בתחילת שבוע הבא.

יאללה. סוסון בכלל סידר טוב? לא יודעת יאללה.

זו רק ההתחלה

אני מוצאת את עצמי במצב די כיאוטי. כאילו התירו את הברגים והכל התפזר.

אנחנו מתכננים משהו לפסח. השאלה אם במצב כזה ועם אנשים כאלה אפשר לתכנן משהו.

הכל כזה עובר לקיצוניות. כמו מזג האויר ההפכפך הזה כך גם הנפשות הפועלות. 

אתמול למשל היה לנו טיול עם נאמן.

קמתי בבוקר היה חמים סגרתי את התנורים, מזגן אין לי כרגע. יצאתי בלי מעיל וכל שאר הטיול קללתי את הרגע בו החלטתי להשאיר את המעיל בבית. היה קר איימים. וזה לא שאמרו שלא יהיה. אבל זו סתם אנגדוטה קטנה. 

כן, אנחנו מתכננים משהו לפסח כי אין לי משפחה. נותרתי עם 2 בנים. אחד מהם בסדר אבל כל הזמן צריך לדאוג לו. הוא לא יכול לדאוג לי. עכשיו יש לי דאגה חדשה איתו. לחץ דם. הבן השני כבר נמאס לי לדבר עליו. הוא לא בן שלי. כן כן אותו אחד שחזר מאוסטרליה בשבילי קשה להחשיב אותו כבן. הוא נמצא במבשרת ציון ושם נעלמו עקבותיו. לא מתקשר לא וואטסאפ, גם אם הוא בא הוא עושה לנו טובה אומר שלום ונוסע לאמא של החברה שלו. ככה זה נראה. פשוט להקיא מהזוג הזה. כשאני שומעת בנאמן כמה עזרה הם מקבלים מבני המשפחה נחמץ הלב. למה לתכנן משהו לפסח עם אחד כזה?

אפטר פורים

קיטורים קיטורים בסוף יצא לא רע.

היתה לנו מסיבה בנאמן

היתה לנו מסיבה במקהלה

פעם ראשונה מזה שנים שאני לובשת תחפושת. או שאני כבר לא זוכרת.

עכשיו היעד הבא – פסח.

אני כבר במתח.

נשר שלנו

גשם גשם מיטפטף

גשם גשם איזה כיף

בגלל זה בוטלה אצלנו העדלאידע

רק שלא יורד גשם

לא היה כלום כי אין כלום

גם בחיפה

הפורים הזה התחפשו לנתניהו

הולכים ומתפרקים

אתמול הלכתי לגראנד לעשות משקפיים. עוד משקפיים.

זה זמן מה אני מרגישה שהראיה שלי לא ככ איאיאי

לא מזמן בדקתי את הראיה לרשיון, החלפתי זוג משקפיים כי נשרט, היה הכל תקין

ובכל זאת הרגשתי שזה לא זה

יש לי קצת סחרחורת בהליכה, אני לא יודעת כבר אם טוב יותר עם משקפיים או בלי, קרוב זה בסדר, רחוק אני לא רואה טוב עם שום משקפיים

אז בדקתי

לא טוב. מסתבר שיש לי התחלה של קטרקט לשתי העיניים וכדאי לראות רופא. יתכן שצריך ניתוח בעיניים להחלפת קרנית.

אוי לא. רק לא זה. ניתוח. בהתחלה חשבתי יאללה אני הולכת לניתוח

אבל לאט לאט התגנבו מחשבות אחרות: מה? אני הולכת לניתוח? לא ולא. אני כבר הייתי בניתוחים. כולם לא הצליחו. נכון שכל יום עושים ניתוחים ואנשים יוצאים מזמ בשלום, אחותי למשל עשתה ניתוח הקטנת חזה וזה יצא טוב. גם עם הפנים יצא לה טוב. לא מזמן הבוסית של המקהלה עברה ניתוח בגב. גם יצאה מזה בשלום. אבל אני לא. אני עשיתי ניתוח באצבע ועד היום האצבע עקומה. גם הטיפול באירוע המוחי היה כשלון חרוץ. סהכ הייתי מאושפזת 4 ימים. לכל אחד זה היה עובר, הרי באתי בזמן ויכלו לתת לי אינפוזיה שהיתה מוחקת את כל הסימנים כפי שקרה לרבים וטובים כולל בוז׳י הרצוג. לא, אני לא עושה ניתוח. אצא ממנו עיוורת. לא רוצה.

זהו.

סתם

אם אשכחך ירושלים אקבל אירוע מוחי (תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי)

***

ממה שאני כבר מסוגלת לשמוח. קבלתי אתמול הודעה מההוצאה לפועל לפיה הכספים של אחותי מעוקלים.