בדיקות

הגיע זמן בדיקות

עוד 5 דברים

שוב אני קמה כרוח תזזית וחושבת שהעולם גדול עלי. ושוב אני נזקקת ל5 דברים שיוכיחו שלא כך הוא

 

1. סוסון הלך בבוקר לעבודה

2. אתמול הלכתי לבריכה של הטכניון

3. אתמול היה סוף סוף מה לראות בטלוויזיה המשמימה שלנו 2 משחקי יורו והמירוץ למיליון

4. היום יש חזרת מקהלה. אני לא אוהבת אותה אך לפחות יש לאן ללכת

5. היו דברים טובים והיו דברים רעים בחזרת המקהלה. אז הטובים: היה יומולדת לאחד החברים. הוא הביא 3 עוגות של רולדין ללקק את השפתים.

להוציא מן המוץ

כידוע בריטניה החליטה להפרד מהאיחוד האירופי. אני לא יודעת אם זה טוב או רע. אין לי מושג מה זה ואיך זה ישפיע. אני רואה שחורות בכל הנוגע להשקעות פיננסיות. מכרתי דירה, השקעתי את הכסף בבורסה עכשיו יהיו ירידות. עוד פעם הכסף לוחץ עלי. 

אז שוב הגיע הזמן לשמח את עצמי ב-5 דברים טובים. קשה למצוא אבל זה הרעיון

 

1. מזל שיש יורו. סוסון עסוק, בשביל זה מזיזים את החדשות, וגם אני די נהנית לפעמים.

2. יש לי מלא דובדבים במקרר

3. החייזר הביא לי אוכל משימי

4. מאוחר יותר החייזר ניקה את ה irobot

5. וסוף סוף הוא ישן בבית ולא אצל ההיא

לבד

איך אתחיל את זה? 

שוב תזכורת מהעבר. זה טוב שיש תזכורות מהעבר

והפעם בעלי לשעבר.

היום המצב ביננו הוא די טוב אבל הבן שלי וחברתו מזכירים לי נשכחות

אני די מקטרת על זה שאני גרושה וחושבת שאילו הייתי מתאמצת קצת אולי הייתי עדיין נשואה באושר ועושר

ואז הבזק אחד טרף את כל הקלפים:

בעלי לא היה הולך אתי לשום מקום. 

אני זוכרת שהתחננתי שיבוא. אבל בסוף תמיד הלכתי לבד.

זה לא זוגיות.

הייתי הולכת לבד לבריכה, הייתי הולכת לבד לחברים שלי, לריקודי עם, בסוף גם הלכתי לבד לטיולים באמריקה.

אם אלה היו חברים שלו תמיד באתי. אם אלה היו חברים שלי אף פעם הוא לא היה בא.

אם הוא היה מוזמן למסיבה תמיד באתי. אם אני הייתי מוזמנת הוא אף פעם לא בא.

למשפחה שלו תמיד באתי. למשפחה שלי – תלוי.

הרבה הבזקים יש לי עליו בעירבוביה. חבל צריך לסדר אותם……

אני זוכרת שרציתי ללכת לאיזה מקום, אני חושבת אילת והוא לא רצה, וצעקתי על זה שאני תמיד לבד ובשביל מה בכלל אני נשואה אם זה כך

אני זוכרת שסוף סוף שכנעתי אותו לבוא לחברים מהעבודה בארהב, שיחקנו משחקי חברה והוא ישב מאחור. אחת הבחורות אמרה שדבר כזה היא עוד לא ראתה

אני הלכתי למסיבות שסבלתי בהן. כולן היו שם בהריון או עם ילד. אני לא. ובכל זאת באתי.

ולמה נזכרתי בכל זה? נדמה לי שגם הבן שלי מסתובב לבד אם אלה העניינים שלו. אבל רק נדמה לי.

 

היום הארוך ביותר

הו כמה שחשבתי על היום הארוך ביותר

רציתי לציין אותו בצורה מיוחדת.

רציתי לנסוע לסטונהנג’ , ללטביה לשבדיה לרומניה לקחת קרוז לפיורדים מה לא? ובסוף אפילו לים לא ירדתי. מקהלה. ובכלל ישרא היום עשה בעיות

זהו כך מתחיל היום הראשון של הקיץ

 

ועדיין אני לא מצליחה להדביק לכאן את הדודלים של גוגל

דובדבנים

סוף השבוע הזה נסענו לקטוף דובדבנים. סוף סוף. תכננתי את זה הרבה זמן ואף פעם לא יצא. פעם חם מידי, פעם אין חשק ,פעם אין עם מי. הילדים עסוקים, אחד עובד אחד מתברבר. אז אמרתי: אני יוצאת לבד. בכל זאת שאלתי את החייזר אם הוא יכול ורוצה להצטרף. כן הוא יכול ורוצה והרי סוסון לא יתן לנו לנסע לבד והוא ילך לעבוד. בקיצור נסעתי עם שניהם. אחלה. רק שבפרסום היה שחוזרים מהטיול ב-15:30 ובפועל חזרנו ב-19:30 . החייזר התעצבן על זה. שאלתי מה יש לו, הוא אמר משהו עם החברה שלו. הוא רוצה להיות אתה והוא כמעט לא. לא הבנתי איך הוא לא נמצא אתה אם כל לילה הוא ישן אתה אבל לא היה עם מי לדבר. אמרתי לו תתלונן. הוא לא התלונן אלא זרק עלי את הכל. 

שבת הלכתי לבלקניצה והיה נחמד רק שסוסון היה לבד ורצה ללכת למסעדה. הלכנו לממליגה. בפוקס היה פתוח. עכשיו אני עייפה מבילויים שכן אני לא בסדר. יש לי סחרחורת, בחילה ואני לא הולכת יציב. יתכן שאעשה משהו בעניין.

טוב אז קטפנו דובדבנים והיינו בעוד מקומות: בית בד, כנסיית הלחם והדגים שנשרפה כידוע עי האדיוטים של תג מחיר. אידיוטים: למה אתם הולכים על הנוצרים? לכו על המוסלמים; דודבנים באל רום, מסעדה, שם אכלנו במסעדה, הר בנטל וקופי ענן. יפה הר בנטל. טרם הייתי שם והקופי ענן הזה זה מאסטר פיס. זה בית קפה שהוקם בראש ההר שמשקיף על כל הנוף.

טוב חאלאס טיולים לעכשיו. אני רוצה לנסוע לחול אבל לא מרגישה טוב. יש המון דברים לעשות. באסה של יום ראשון. צריך לארגן את הדברים.

 

שבועות 2016

טוב החג האחרון בשנה עבר. יותר אין חגים למעט ט׳ וט״ו באב שזה לא נחשב.

בשבילי הוא התחיל ביום שלישי. לא בגלל שהוא באמת התחיל אלא שהרגשתי זוועה. היתה לי סחרחורת חשבתי שאני מתה

למחרת לא עשיתי כלום כלום כלום. בעצם כן עשיתי. את הקובה סלק ההוא. לא יודעת אם המרגש השפיע על אי הצלחתו או אי הצלחתו השפיעה על המרגש.

יום חמישי עבדתי למרות הכל. עם החולשה והסחרחורת. היה קצת יותר טוב. אחרי העבודה סוסון לקח אותי לנשר. פסטיבל שבועות. היה נחמד באופן מפתיע. במה מרכזית ובמות משניות שבכל אחת חציר. היה אפשר ללטף נחשים וחיות אחרות. על הבמה המרכזית הופעות של ילדי נשר לא שזה מעניין אותי אבל נחמד. לובשים לבן זרים על הראש טנא קלוע עם פירות – שבועות. נזכרתי בחגיגה של midsummer. די דומה. סוסון הזה. בכוח הוא מוציא אותי מהבית ואחכ אני מודה לו.

שבת הלכנו לים. רק אני וסוסון. היינו במתחם מסעדות חדש בחוף הכרמל. אכלנו במנדרין על החוף והיה מצויין. גם המיקום של המסעדה כזה קייצי, לא ממש על החוף אך לא רחוק ממנו. אוכל טוב, שמש נעימה, מה רע?

אתמול החג עצמו. שוב אני וסוסון. שתבינו אם אני עם סוסון אני הנהגת. ואני עדיין לא מרגישה ככ טוב. היינו ב-3 מקומות. חוות התבלינים של בית לחם הגלילית, דרך שביל החלב – גם בית לחם הגלילית. וטקס הבאת ביכורים בכפר יהושע. גם כן היה נחמד. אפילו שהיינו כבר בכל המקומות האלה. סוסון חלב פרה, והשקינו את העגלים, הראו לנו גם חליבה רובוטית ובסוף הכינו לנו שוקו וחמאה. משום מה הם הרבה יותר טעימים מהמוצרים האלה בסופר. הגם שהוציאו את השומן מהחלב השוקו יוצא מן הכלל.

אבל איפה חייזר? הוא נעלם ביום שישי ומאז נעלמו עקבותיו. לא שלא ידעתי איפה הוא. ידעתי גם ידעתי. אבל הוא אפילו לא טרח להתקשר. כלום. נאדא. כל החג דום שתיקה. לא שאל מה שלומי. כלום. לפני שנה הוא היה הנהג ונסענו למחלבת שוורצמן. השנה הוא נעלם. הוא גם לא הודיע שהוא יעדר ככ הרבה זמן ואת החג נעשה בלעדיו. אמרתי נתעלם ממנו. הוא כבר לא קיים אצלנו. נהנה בלעדיו. זה קשה אך אפשרי.

זהו. זה חג שבועות השנה. היה טוב ולא ככ טוב. לא הרגשתי ככ טוב וחייזר התעלם ממני לחלוטין. נתעלם ממנו.

 

מאסטר שף

ניסיתי אתמול לעשות קובה סלק

לקחתי מתכון ממאקו

עשיתי צ׳ק על המצרכים

ויללה לעבודה

חמיצת סלק אני יודעת לעשות. לא בעיה

רק משום מה נשפך לי המלח והפלפל

טוב לא נורא אפשר להוסיף מים

אאאופס היא עדיין חריפה, טוב הקובות יקחו את החריף

עכשיו נעשה קובות. נקח בשר טחון נוסיף בצל , לא צריך מלח ופלפל את זה יש בעודף בחמיצה

נעטוף אותם בסולת

איך לכל הרוחות עוטפים בשר בסולת

איך בכלל נראית הסולת הזאת

כתוב להוסיף שמן וקצת מים לא לבשל

טוב אני מנסה, הכל מתפורר לי, שמה במים, לא במרק מזל מעטפת הסולת מתפוררת נשארים כדורי בשר טחון. בינתים הסולת מתבשלת.

אולי אעטוף את הכדורים בסולת מבושלת…

גם היא מתפזרת.

טוב אז יש לי חמיצת סלק קצת חריפה

וקובות? את זה נשאיר לעיראקים. אשכנזים יסתפקו במרק עוף

רק צריך להפטר מכל הלכלוך הזה

 

גם הבן שלי ניסה כוחו בבישול

הכין פתיתים רק הוסיף להם צילי מתוק ופלפל חריף

יצא חריף אש

אמרתי שאשכנזים צריכים להסתפק במרק עוף.

למה לא מקשיבים לי

מסתדר

יופי

האוטו תוקן

אני הולכת מחר לשמור בגרויות.

כסף גדול אין מזה אבל לפחות לא אסבול מימים הארוכים הבלתי נגמרים האלה

חוץ מזה היום 49 שנה למלחמת ששת הימים ויום ירושלים. אותי זה מרגש.

זוהי נקודת השיא שלנו. ירושלים חוברה לה יחדיו, הר הבית בידינו.

ימים ארוכים וריקים

עבר שבוע מאז אירועי יום הסטודנט. נכנסתי לדיכאון בגלל שלא הלכתי. זה נורא טפשי אבל זה מה שקורה לי כאשר אני בוחרת לשבת בבית. אסור לי לעשות בחירה כזאת. הימים ארוכים ומשעממים עד מוות. אני חייבת למצוא לעצמי תעסוקה אחרת אמות. אני קמה בבוקר שואלת מה עושים היום עונה כלום ונכנסת לדיכאון. גם היום קמתי בבוקר מדוכאת, שאלתי מה אני עושה עניתי כלום… לא לא יכול להיות דבר כזה. אני חייבת לעשות משהו. כל יום. לשבת בבית זו לא אופציה. נכון, בעבר ישבתי בבית וזה היה בסדר אבל היום אני מרגישה שאני חייבת לעשות משהו אחרת אשתגע. אז מה עושים, מה עושים. אה, היום… אלך לגרנד קניון. לא יודעת מה אעשה שם אבל אהיה שם. זהו. 

שיהיה ברור. אני לא יושבת בבית שבוע. אני רק חייבת לעשות משהו כל יום. אם יש יום אחד שאין לי מה לעשות זה פשוט אסון. אני חייבת כל יום לעשות משהו לא חשוב מה. אין לי הרבה חשק לעשות את זה אבל אני חייבת לעשות. היום הייתי בגראנד מחר לא יודעת איפה אהיה אך אני חייבת לצאת מהבית. כן יש פער רב בין הרצון שלי לעשות משהו שהוא שואף לאפס ובין הצורך לעשות משהו שהוא אקסטרים. ככה זה. ניגודים. כך אני מאז האירוע. לא מנסה להסביר את זה אך זה המצב.

כללית המצב לא ככ טוב. יש לי סחרחורת, אין שיווי משקל. גם העינים לא עובדות ככ טוב. קשה לי לזוז. זה המצב. העיקר עשיתי היום משהו. וגם אתמול וגם שלשום. אבל לא חשוב מה עשיתי חשוב מה אעשה מחר. נמצא כבר משהו.

העיקר הייתי היום בגראנד, הלכתי לאכול שם את המאכל הטעים הזה. סקלופיני בפטריות ויין אדום בתוספת פירה חלבי סלאט וקפה. אחכ עשיתי סיור, מצאתי את חנות nespresso התעניינתי, אולי אקנה. הקפה שלהם מדהים, ובסוף קניתי מצרכים הביתה. שלא אגיד שרק הלכתי להנות. אבל מותר לי. לא??