החתול הג’ינג’י

כזכור, סיפרתי על אולגה וגוריה החמודים. וגם שמתי לב שמכל שגר רק אחד נשאר וזה לא במקרה. החתולה האם המסורה מטפלת בסופו של דבר רק באחד הגורים ואת השאר היא משאירה לאנחות או דואגת שהם יעלמו מחייה. וכך ‘נעלמה ‘ הטריקולורית החמודה, שהיתה הכי ידידותית כלפינו. היא נדרסה . ואחריה נעלמה הגורה הלבנה מי יודע לאן… אולי דווקא למקום טוב. וכך נשארה אולגה רק עם הג’ינג’י והיא המשיכה לטפל בו במסירות. להניק אותו, כשהוא כבר די גדול, לנקות אותו ולהביא לו אוכל. לא אחת היא נכנסה אלינו הביתה, חטפה משהו והביאה לו. הוא גדל כמו שאר אחיו מהמלטות קודמות ששרדו.

לפני כמה ימים הוא נעלם. היה לי עצוב, זה גם סתר את התיאוריה שלי ואת זה אני לא אוהבת.

אתמול ראיתי בחורה צעירה נושאת קופסה של חתולים בדרך לוטרינר וכל החתולים ‘שלי’ מתגודדים סביבה.

מי בקופסה שאלתי, החתול הג’ינג’י?

כן היא אמרה

את אימצת אותו?

כן

עכשיו הבנתי לאן הוא נעלם

איזה כיף

החיים הם גלגל

קול גלגל

ביצוע: שוטי הנבואה/בועז מעודה

 מילים: מן המקורות

 לחן: אבי פואנקינוס-טל

 

 

 

קול גלגל המתגלגל ממטה למעלה,

מרכבות סתומות הולכות ומתגלגלות.

קול נעימות עולה, ויורד,

הולך ומשוטט בעולם.

קול שופר נמשך בעומקי המדרגות,

ומסובב הגלגל סביב.

זהו קול, זהו קול גלגל עולה ויורד.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

איזה ביצוע אתם יותר אוהבים?

 

הרביעי בנובמבר

הוא רצח וחייך. החיוך לא מש מפניו המתועבים. עד אותו יום הוא היה אדם רגיל. מאותו יום הוא הפך לרוצח הכי נתעב במדינה. הוא חייך כלפי אומה שלמה וכואבת. כולנו כאבנו והוא חייך.

12 שנה עברו והוא ממשיך לחייך…. אולי אנחנו לא דואבים כמו אז אך כל פעם הוא מזכיר לנו שהוא ממשיך לחייך. וכל פעם בא לי למחוק לו את החיוך הזה לנצח.

למה לא הרגו אותו? למה אין עונש מוות במדינה ההזויה הזאת? איך יכול להיות שהמדינה תאפשר לו להמשיך לחייך כך?

כל שנה כך פסטיבל רבין. אנחנו מארגנים עצרות זיכרון פעמיים בשנה ומילים גבוהות גבוהות של עצב ואבל, אבל הוא ממשיך לחייך. ובבתי ספר מלמדים את רבין ומספרים על מורשת רבין אבל הוא ממשיך לחיייך. אנחנו מראים שוב ושוב את הקלטת ההיא , איך הוא עומד בשקט ואורב לקרבנו. איך האיש ההוא נופל ולא קם. אבל הוא ממשיך לחייך.

והשנה הוא מחייך יותר מתמיד. הוא אימלל עוד ייצור אחד עלי אדמות. את בנו. הוא הכניס תינוק תמים למעגל השנאה שהוא יצר בעצמו. התקשורת עוסקת בו כבר 12 שנה. למה לא הרגו אותו אז. עונש מוות. כן, לרוצח ראש ממשלה מגיע עונש מוות ולא פנסיון על חשבון המדינה כשמידי פעם הוא מחייך משם ובא בדרישות חדשות. עונש מוות. ואיש לא היה זוכר אותו יותר ומתעסק איתו. הוא לא היה יכול להקים לעצמו נצרים. הוא לא היה יכול לבוא בדרישות, הוא לא היה יכול לומר שהוא כמו כל אסיר אחר ויש לו זכויות כמו לאסיר אחר. ובית המשפט העליון בשבתו כבגץ לא היה מחייך מתוך ענווה ותסכול ואומר נכון, נכון, נכון…. ומאפשר לו להתחתן כמו לכל אסיר, ומאפשר לו להתייחד כמו לכל אסיר, ומאפשר לו להקים לעצמו נצר. עדיין לא מאוחר מידי. גם היום אפשר למחוק לו את החיוך לנצח.

 

רק תגידו לי דבר אחד. איך הוא הצליח להביא את בנו בבריתו של אברהם אבינו בדיוק ברביעי בנובמבר.????

לסוסון שלי יש תשובה.

 

סרברוס – הנביחה הראשונה

לאחר הבשורה המשמחת שהיא בהריון ניתקתי איתה את הקשרים. לא יכולתי לשאת את זה.

את קנאית – אמרה אמא

אני לא קנאית – אמרתי – היא זרקה אותי מהעבודה, את מצפה שאשמח בשבילה?

עד אז אמא לגמרי לא התערבה בינינו למראית עין. היא שתקה לנוכח מה שקרה בעבודה. זה כאב לי. לא היה איכפת לה שנותרתי ללא הכנסות ומושפלת. קוויתי שהיא תתערב פעם אחת לטובתי. הרי בילדותינו העשוקה היא תמיד היתה מתערבת לטובתה. הרי היא הילדה הקטנה והחלשה ואני המפלצת מרביצה לה, לא חשוב למה אני מרביצה. אבל אם אני מרביצה לילדה הקטנה שלה הרי היא זקוקה להגנה…

הפעם אני הרגשתי שאני זקוקה להגנה ותמיכה. כן הילדה הקטנה והחלשה פגעה בי. אבל אמא שתקה. לא אמרה כלום. וכאשר ניתקתי את הקשרים עם האחות אמא לא שמעה אותי. היא רק רצתה לחבר בינינו.

הייתי באה אליה, מצפה שהיא תקשיב לי. היא לא שמעה דבר. היא היתה כלכך מאושרת שהבת שלה בהריון ולא שמה לב כמה זה כואב לי. הייתי מתלוננת, היא היתה מחייכת לה בהנאה ומוציאה פנינים מגרונה נוסח:

טוב לך, את לא צריכה להסתכל על אחרים

היא פיטרה אותך כי אכלת ובאת מאוחר

היא פיטרה אותך כי עשית את העבודה שלך. קידמת אותה את צריכה להנות מכך שאחותך מצליחה.

את לא אטרקטיבית בשבילה. בגלל זה היא לא חברה שלך

היא בכלל לא פיטרה אותך, הוא פיטר אותך והיא לא יכלה להתנגד לו

וכך התחלנו לחפור על העבודה. עד היום. למה בעצם אנחנו חופרים על העבודה? היו דברים יותר גרועים

נובמבר

….את נובמבר

עננים עננים בעיני

מי שמע אז על מירי מסיקה כשהשיר הזה התפרסם…

כן, כבר נובמבר. כבר אמור להיות חורף וטוב שלא, אבל כמו שהקיץ נמשך עד אין קץ כך גם החופש הגדול. נכון נכון נכון, בכיתי על החופש הגדול כשהוא הסתיים, או אמור היה להסתיים אבל כמו שאמר קוהלת עת חופש ועת בצפר. ועכשיו עת בצפר ואין בצפר

החופש הגדול נכנס כבר לחודשו החמישי ואין רואים את הסוף, נערים בני תשחורת מסתובבים בלילות שותים ונרצחים ומי יודע מה עוד. וכל זאת בשם החינוך. ראיתי כאן אנשים שאומרים רק ההורים אשמים ואני אומרת לא נכון. לגמרי. הבצפר אינו בייבי סיטר הם אומרים ואני אומרת ייתכן שהוא לא בייבי סיטר אך הוא מעסיק. וכך מסתובבים להם נערים בני תשחורת עטורי הורמונים בחוסר מעשה בלתי מועסקים, ללא מסגרת, ללא תעסוקה, ללא הפסקות, ללא שיעורי בית אבל ההורים אשמים.

אני עצמי אם לילד בכיתה יא בבית הספר הריאלי העברי בחיפה. ולמה אני מציינת את שם בית הספר? כיוון שהוא בית ספר פרטי. אני משלמת במיטב כספי סכום של למעלה מ-10000 שח בשנה. אבל גם שם יש שביתה. האם כספי הרב וכספי ההורים האחרים אינו מספיק לתשלום כסף למורים? האם בית הספר לא יכול להקטין את הכיתות ולקבל יותר מורים לעבודה במשכורת גבוהה ממה שנותן משרד החינוך? רוב המורים הם חברי אירגון המורים ולכן הם שובתים. האם בית הספר לא יכול לנפק מורים חלופיים?

את השאלות האלה כבר שאלו וכך עונה רון כתרי במכתב שנשלח אלינו:

כרוב הציבור במדינת ישראל, אנו משוכנעים כי רובכם ככולכם תומכים במאבק המקצועי של המורים ובצורך להביא לשינוי משמעותי במעמדם. וזו עמדתנו ביחס למורינו…. …בית ספרנו מכבד את ערכי היסוד של המדינה וזכות ההתאגדות והשביתה ככלי לגיטימי במאבק מקצועי בכלל זה ולכן יימנע כקו מוצהר במדיניותו מלשבור שביתה.

 אדוני מר רון כתרי. אני אינני תומכת במאבקם הבלתי מוצדק של המורים. אירגון המורים הפך אותנו ההורים לבני ערובה וכך כל שנה יש שביתה או איום בשביתה כשהדבר היחידי שהמורים רוצים הוא העלאה בשכר ושיפור התנאים המצויינים שלהם בלאו הכי. מידי פעם מגיעים להסכמים, השכר עולה, האיכות נשארת בקרקעית הים, אבל המורים רוצים עוד. שימוש בנשק השביתה הוא יעיל מכובד ולגיטימי ויכול להיות גם חינוכי, אבל כאשר כל שנה משתמשים בנשק הזה זה הופך לאלימות כלפי התלמידים ויותר מזה כלפי ההורים. אין שום דבר חינוכי בכך שהמורים רוצים יותר כסף והתלמידים מסתובבים ברחובות. הדבר החינוכי היחידי כאן הוא ששימוש בכוח ואלימות נושא תוצאות.

ובאופן פרטי מר כתרי אני משלמת במיטב כספי למען חינוך טוב יותר. יש לך מחויבות כלפינו ההורים שמשלמים, ולא רק כלפי המורים. וזה בניגוד לבתי ספר אחרים. אני משלמת כסף ואין לי כל תמורה. תשובתך אינה משכנעת אותי מדוע עלי לשלם כסף כאשר בני ישן כל היום או משחק במחשב או מסתובב בלילות מי יודע איפה ומה הוא עושה.

ראיתי היום בעיתון מורה מקטרת. כן, 24 שעות בשבוע, ומה אחרי זה? ולעמוד מול כיתה. יקירתי זה המקצוע שבחרת. ידעת לאן את נכנסת. אבל טוב לך שם. כולם רוצים לעבוד 24 שעות בשבוע ולקרוא לזה משרה מלאה. קשה לך? לכולם קשה.

ועוד משהו מעצבן. לאחרונה פתחו כמה כתבים של ערוץ 10 בלוגים בישרא. רוצה לומר להם ברוכים הבאים אבל. לכל הכתבים יש בלוג באותו פורמט, מידי יום מתפרסם בדף הראשי של נענע קישור לבלוג של אחד מהם. סליחה. עד כאן. עד לא מזמן היו קישורים באותו מקום לבלוגים שלנו, העמך, שאיננו כתבים מקצועיים, אך גם לנו יש מה לומר במידה שיכולה להתפרסם בעמוד הראשי של נענע. אני רואה בזאת שחיתות מסוימת והטבה מיוחדת לכתבים שיכולים לפרסם כתבות ולא פוסטים בישרא. אני מקווה שהמדור הזה יחזור ויפרסם פוסטים שלנו.

זהו. אני מקווה שהוצאתי מספיק קיטור. הייתי שמחה לקרוא להורים להתארגן ולהפגין נגד השביתה הפראית הזאת. כן אנחנו אשמים. אנחנו שותקים. יותר מדי.

יללה נובמבר. תדליקו את האורות כשאתם נוהגים. חיים….