חשבתי לעשות סיכום שנה אבל אין לי סבלנות לזה.
תחת זאת בחרתי לתאר עוד יום שגרתי בחיי המשעממים
רק שעם יד שבורה עם ברזלים בפנים זה הרבה יותר קשה.
ראשית אני תוהה למה באמת לא מספיק גבס כמו פעם. למה צריך לדחוף מסמרים לידיים. אני שומעת ouch ? או שזה רק נדמה לי. באמת ראו את היד שלי כמה רופאים. אחד אמר שצריך ניתוח, אחד אמר שיעשה את הניתוח, אחד אמר שלא צריך ניתוח ואם הייתי מקשיבה לו הייתי היום בלי גבס ובלי ברזלים, ואחת ביצעה את הניתוח לא לפני שהרופא שאמר שלא צריך ניתוח אמר שהוא סומך עליה במאה אחוז.
הכל קשה יותר ככה.
קשה לי להכין קפה בבוקר. אני צריכה בשביל זה טכניקה מיוחדת.
אני לא יכולה לנהוג. אני צריכה שינהגו בשבילי
קשה לי להתלבש. אני לא יכולה ללבוש כל דבר. רק בגד עם שרוול רחב ומכנסיים עם גומי. אני לא יכולה לרכוס כפתורים. בקיץ זה היה יותר קל.
אני צריכה לטפל בכל מיני עניינים וזה קשה לי.
אני צריכה למשל לתקן פנצר בגלגלים באוטו של אמא שלי. לא יכולה לעשות את זה. זה נסחב כבר הרבה זמן
אני צריכה לקנות משהו, אני כמובן צריכה להתלבש ולמצוא מישהו שיסיע אותי או שכבר עדיף לי לשלוח מישהו לבצע את זה וזה כבר תלוי ברצונו הטוב או יותר נכון אי רצונו.
אני צריכה ללכת לבנק, אותו הדבר רק בלי לסחוב.
אני צריכה לסדר משהו עם הפלאפון, אין לי כרגע מכשיר סלולארי והיום אי אפשר בלי זה. גם זה מתעכב.
אני לא יכולה לחפוף ראש. אני צריכה ללכת למספרה בשביל זה.
אני לא יכולה לסדר את הבית. צריך מישהו שיעשה לי את זה
אני לא יכולה להכין אוכל. צריך מישהו שיעשה לי את זה
כואב עם הברזלים ביד. כל הזמן. ככה זה. אמרו הרופאים. ושוב אני תוהה על הטכניקה הזאת. למה להכאיב?
אפילו לחפש מסמכים אני לא יכולה. זה כואב.
מתי רק מוציאים לי את זה לכל הרוחות? כל רופא אומר משהו אחר. היא אומרת ששה שבועות ממהניתוח, הוא אומר השבוע רק שאין לי שום מסמך או זימון.
לעשות טלפונים אני יכולה.
כל דבר אני צריכה לבקש. רוב הזמן אני מקבלת לא. קח אותי לבנק. לא אני צריך ללכת. ובכלל אני שונאת לבקש. מרגיז אותי שאומרים לי לא. קשה עם הילדים האלה שדואגים בעיקר לעצמם ולא מתחשבים יותר מדי. ואני צריכה לדאוג להם בסופו של דבר.
ניסיתם פעם לקלף ביצה קשה ביד אחת?
לראות טלוויזיה אני יכולה
גם מחשב
עם כל זאת הספקתי להופיע בכנסיה עם כל ההכנות יש לנו כבר קליפים
לערוך לאבא שלי אזכרה עם כל הכרוך
לעבור קורס נהיגה נכונה שהרי אני נהגת שודים בימים טובים
כל זה רק בחודש האחרון. עם היד
וגם הרגל לא בסדר. חטפתי מכה באצבע ואני מעדיפה לא להתעסק עם זה. גם אם יש לי שם שבר
תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה עכשיו יותר מתמיד
הילדים יצאו לבלות. אני נשארת בבית. מילא, התחנות הזרות חוגגות. אצלנו יושבים בחושך. ארץ נהדרת, אילנה דיין. אני מעדיפה חגיגות. חבל שלא אירגנתי משהו.
במוסקבה מקבלים את השנה החדשה. בקרוב אצלינו.
אני לא יכולה לפתוח בקבוק יין. אבל יש לי ריבת יין
10
9
8
7
6
5
4
3
2
1
שנה טובה
ובכל זאת מילה אחת לסיכום
sleepingbeauty 